<h1>ראבי"ה סימן רס"ז</h1>
<h2>דף קכו:</h2>
[פרק מפנין]. מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של תבן מפני האורחים [ומפני ביטול בית המדרש]. ירושלמי [רפי"ח] רבי זעירא שאל לרבי יאשיה כמה שיעור קופות אמר ליה נלמוד סתום מן המפורש דתנינן תמן [שקלים פ"ג מ"ב] בשלש קופות של שלש סאים תורמין את הלשכה. והני מילי לדבר מצוה, כדאמרינן [קכ"ז ע"א] עלה גדולה הכנסת אורחים מהשכמת בית המדרש. וכן פירש רבינו חננאל. ומיהו דרך ארובה דליכא טרחא כולי האי תנן בפרק בתרא דביצה [ל"ה ע"ב] משילין פירות דרך ארובה ביום טוב. והתם פירשתי לה. אבל לא את האוצר, פליגי בה (רב) שמואל ורב חסדא. ופליגי בה רברבתא, ואית דפסקי כשמואל דמוקי לה כרבי שמעון במוקצה, ואית דפסקי כרב חסדא, דסתם מתניתא כוותיה, דתנו רבנן [קכ"ז ע"א] אין מתחילין באוצר תחילה אבל עושה שביל ברגלו בכניסתו או ביציאתו. ולי נראה דאין הלכה כתלמיד במקום רב, ומתניתא כרבי יהודה, ולית הילכתא כוותיה. והלכתא אפילו לא התחיל בה מערב שבת בתבואה צבורה שהוא לתך מותר, ולא דמי לגרוגרות וצימוקין. וכן יותר מלתך שרי לרבי שמעון, ולמאן דאסר, אם הוא פחות מלתך מודה דשרי לטלטל. ופשטינן דהכל לפי האורחים שרי לפנות, אבל הא לא איפשטא אי חד גברא מפני לכולהו, כשצריך לפנות טפי מחמש קופות, או כל חד וחד לנפשיה. ומיהו עד חמש קופות פשיטא לן דחד גברא מצי לפנות. וכמו שאמרו בקופות תבן ותבואה כן בשאר מילי, מדמייתי עלה ועימר רבי כל השדה. והא דאמרינן לעיל [קכ"ד ע"א] לצורך גופו ולצורך מקומו מותר, בדלית ביה טרחא כולי האי. אמר רבי יוחנן ששה דברים אוכל אדם מפירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא ואלו הן הכנסת אורחים וביקור חולים והשכמת בית המדרש ועיון תפלה והמגדל את בניו לתלמוד תורה והדן את חבירו לכף זכות וכו'.
